|
20.6.2002
עליזה, שמעון וכל המשפחה,
אין לי מילים, ולעולם לא אמצא, אז אני כותבת לכם ומחבקת חזק, מכל הלב.
תהיו חזקים עד כמה שאפשר.
האובדן כה גדול
וההמשך עוד יותר
לא קיימות המילים לתאר
ולא יהיה כזה ילד יותר.
איך זה קרה
לעולם לא נוכל לדעת
נשאר לנצח
עם נפש בלתי נרגעת
ולא יהיה לנו עוד רגע
בך לגעת.
אנחנו החיים
נאחזים ובוכים
מנסים להמשיך בדרכים
כי זו דרכם של הנשארים
ונגמרו לנו כל החיוכים.
גדול החור שבלב
לעולם לא ייסגר
כה עמוק וכואב הכאב
לא יהיה כזה ילד יותר.
כי זה טיבו של העולם
הנשאר ממשיך את דרכי הנרדם
ונושא על כתפו את צילו הנעלם
לעולם!
נילי ארונוביץ` - פיטרסון
|
|
